החלטה בתיק ע"ע 18707-04-13

זוהי בקשת המבקש להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה בתיק ס"ע 38230-01-10 מיום 26/2/13 (השופט קוגן ונציגי הציבור מר עוזיאל אבישר ומר יוסף הלפרין).

רקע כללי וטענות הצדדים

1.         המבקש הגיש תובענה לבית הדין האזורי לחייב את המשיב לשלם לו פיצויים על פיטורים שלא כדין בסך של 240,000 ש"ח, עקב טענתו כי פוטר בניגוד לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה),  תש"ט-1949, וזאת בניגוד לטענת המשיב כי המבקש כלל לא פוטר מעבודתו, שכן הודעת הפיטורים שנמסרה לו נמשכה מיד ובכל מקרה לא היה קשר בינה לבין שירות המילואים בו שהה המבקש.

ודוק, עוד קודם להגשת תביעה זו, הגיש המבקש תביעה לוועדת התעסוקה, במסגרתה עתר תחילה להשבתו לעבודה אצל המשיב ובהמשך  דרש לקבל פיצוי בשיעור חמש משכורות.

 תביעתו של המבקש לוועדת התעסוקה נדחתה עקב שיהוי בהגשתה.

ערעור שהגיש המבקש לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה על החלטת וועדת התעסוקה נדחה אף הוא.

בחלוף כשלוש שנים ממועד מתן פסק הדין בערעור על החלטת וועדת התעסוקה, הגיש התובע את תביעתו שבנדון לבית הדין האזורי לעבודה בה חזר על טענתו כי פוטר שלא כדין מהמשיב.

2.         בדיון שהתקיים ביום 7/11/12 בבית הדין קמא, שעה ששני הצדדים היו מיוצגים על ידי באי כוחם, הודיעו באי כח הצדדים, כדלקמן:

"לאחר שבית הדין נתן לנו הפסקה ולאחר ששוחחנו עם מרשינו, והבהרנו להם משמעות מתן פסק דין על דרך של פשרה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, ולאחר שהובהרו לנו סיכויי הערעור על פסק דין שכזה, אנו מבקשים מבית הדין לפסוק על דרך של פשרה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, וזאת לסילוק סופי מלא ומוחלט של כל טענות הצדדים זה כנגד זה בגין כל תקופת העבודה וסיומה  כאשר הסכום שייפסק יהיה בין 0 ש"ח ולא יעלה על הסך של 100,000 ש"ח. כל אחד מאתנו יגיש בקצרה סיכומיו שלא יעלו על 5 עמודים כאשר ב"כ הנתבעת מבקשת להגיש כבר עתה בהסכמה את מכתב הפיטורים המקורי מיום 19.2.03 וכן מכתב של מר יהודה וינר מיום 20.2.03 בו הוא מאשר את תקופת העסקתו של התובע ומציין שביום 28.2.03 הסתיימו יחסי עובד מעביד כאשר שני המכתבים הם מכתבים מקורים.

מוסכם עלינו, כי פסק הדין לא יהיה מנומק".

כמו כן נרשמה לפרוטוקול הדיון הודעת התובע כי: "אני הבנתי את משמעות ההליך שהוצע כאן ואני מסכים לו".

3.         להסכמת הצדדים כאמור ניתן תוקף של החלטה ובהמשך לכך הגישו הצדדים את סיכומיהם בכתב.

4.         ביום 26/2/13 ניתן פסק דינו של בית הדין האזורי כדלקמן:

"בתוקף סמכותנו, בהתאם להוראות סעיף79א(א) לחוק בתי המשפט ) נוסח משולב (  התשמ"ד1984, ולאור הסכמת הצדדים כי נפסוק לפשרה, הננו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע סך של 20,000 ש"ח.

כמו כן,   תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 2,000 ש"ח.

הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 יום, שאם לא כן ישאו הסכומים הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל".

5.         כעולה מרישומי בית הדין האזורי, פסק הדין הומצא לב"כ המבקש ביום 28/2/13.

6.         ביום 30/4/13 הגיש המבקש הודעת ערעור מטעמו, כאשר עוד קודם לכן הגיש ביום 10/4/13 בקשה לקונית להארכת מועד, שלא נפתחה במחשב עקב אי הגשת פרטי המשיבה.

7.         במסגרת ערעורו הבהיר המבקש כי הוא מערער אך ורק על סכום ההוצאות שפסק לו בית הדין, באשר לשיטתו סכום זה אינו משקף כהוא זה את ההוצאות שהסב לו המשיב עד הלום עקב התנהלותו כלפיו בהליכים השונים שקדמו לתביעה שבנדון.